#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"באלו שני תנאים הותר בדיעבד לחפור בדקר ולכסות, ומדוע דווקא בתנאים אלו?<p></p><p dir=""rtl"">ומ""ט אין חוששים לחפירת גומא?</p>"	רק כשיש לו דקר נעוץ, ומשום חופר.</p><p dir='rtl'>ובעפר תיחוח דל&quot;ש כתישה.</p><p dir='rtl'>ולגומא ל&quot;ח דהוא מקלקל, דא&quot;צ אלא לעפרה.	<br>ביצה דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מאי &quot;שאפר כירה מוכן הוא.&quot; במתני'?</p><p dir='rtl'>ובאיזה אופן אינו מוכן?</p><p dir='rtl'>ומתי גם כה&quot;ג הוא מוכן?	הוא דבר בפנ&quot;ע, שאפר כירה מוכן לכסות בו.</p><p dir='rtl'>ורק בהוסק מערב יו&quot;ט דאל&quot;כ הו&quot;ל נולד.</p><p dir='rtl'>אכן בחם הראוי להסיק בו ביצה שרי אף אם הוסק ביו&quot;ט.	<br/>ביצה דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באלו ב' אופנים הכניס עפר מותר להשתמש בו?	כשהכניס הרבה, לשטוח בגינתו וחורבתו.</p><p dir='rtl'>או אף כשהכניס מלא קופתו, אם ייחד לו קרן זוית.	<br/>ביצה דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	כוי אין שוחטים אותו ביו&quot;ט, ואם שחט אין מכסים את דמו.</p><p dir='rtl'>ממ&quot;נ אי יש לו אפר מותר לכסות, ואם אין לו, גם בוודאי אסור?</p><p dir='rtl'>[אופן אחד לולא דברי רב יהודה, וב' אופנים למסקנא].	לולא דברי רב יהודה היה אפשר לפרש דבעפר מוכן שרי לוודאי ולא לספק. אבל לרב יהודה גם לספק שרי. (ע&quot;פ תוס').</p><p dir='rtl'>ולזה תירץ רבא דהוא מוכן לודאי ולא לספק, דלא היתה דעת האדם להכין לספק.</p><p dir='rtl'>ועוד תירצו דהוא מגזירה אטו התרת חלבו, דיאמרו דלא אמרו חכמים לכסות אלא משום דקים להו דהוא חיה וחייב בכיסוי.	<br/>ביצה דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"&nbsp;כוי אין שוחטים אותו ביו""ט, ואם שחט אין מכסים את דמו.<p></p><p dir=""rtl"">איך סברו לפרש <span style=""font-weight:600; text-decoration: underline;"">בס""ד</span>, מאי איריא ספק, אפילו ודאי נמי? (3)</p>"	ה&quot;ה ודאי, וקמ&quot;ל דאף ספק לא שרינן ליה לשחוט ולא לכסות.</p><p dir='rtl'>והקשו דהא דאם שחטו אין מכסים את דמו לא יתפרש באופן זה.</p><p dir='rtl'>וסברו לפרש דהוא משום חשש גומא, והקשו דודאי נמי ניגזר. ובע&quot;כ דל&quot;ח להכי הואיל והוא מקלקל.</p><p dir='rtl'>ואלא משום כתישה, והקשו דא&quot;כ ודאי נמי ניגזר.</p><p dir='rtl'>ואם משום דבודאי גם אם יעשה עדל&quot;ת, הא אי&quot;ז בעידנא.</p><p dir='rtl'>ואף אם בזמן שיכתוש יכסה, הו&quot;ל יו&quot;ט לא תעשה ועשה.	<br/>ביצה דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מנ&quot;ל דאין עדל&quot;ת אלא היכא דבעידנא דמיעקר לאו מקיים עשה?</p><p dir='rtl'>ולגבי מה הביאוהו בסוגיא בביצה?	דכלאיים בציצית ומילה בצרעת דמינייהו ילפינן הוו בעידנא. ולא שרי רחמנא אלא כה&quot;ג.</p><p dir='rtl'>ואמרו עפי&quot;ז דאם יכתוש את האפר אין בזה עדל&quot;ת דכיסוי. אא&quot;כ בזמן שכתש יתכסה.	<br/>ביצה דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הכניס עפר לכסות בו צואה, מה הדין לכסות בו דם ציפור?</p><p dir='rtl'>ומה הדין להפך?</p><p dir='rtl'>ומה הנידון אי כוי הרי הוא כצואה?	לכסות צואה שרי לכסות דם ציפור, דהמוכן לספק מוכן לודאי.</p><p dir='rtl'>להפך מח', דלרבא אסור דמוכן לודאי לא מוכן לספק, לנהרדעי צואה חשיבא ודאי.</p><p dir='rtl'>והנידון אי כוי כצואה גם הוא אי צואה הויא כודאי, או דהויא כספק ואז היא ככוי.	<br/>ביצה דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	למ&quot;ד דאין מכסים כוי ביו&quot;ט משום התרת חלבו, מ&quot;ש מיום חול דמכסים? לס&quot;ד ומסקנא.	לס&quot;ד משום דיאמרו לנקר חצירו הוא צריך.</p><p dir='rtl'>והקשו משחט באשפה, או מבא להמלך.</p><p dir='rtl'>ולזה אמרו דבחול יאמר שחייבו לכסות מספק, משא&quot;כ ביו&quot;ט לא היו אומרים לכסות אם לא דקים להו דהוא מין חיה.	<br/>ביצה דף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	שחט בהמה חיה ועוף ונתערב דמם ביו&quot;ט, האם מותר לכסותו, ומה החידוש?	"אם אין יכול לכסותו בדקירה אחת אסור.<p></p><p dir=""rtl"">אם יכול מותר, וקמ""ל דלא גזרינן אטו ב' דקירות.</p>"	<br/>ביצה דף ח		
